מגיל שש עד תשע בן דודי היה נהנה לשחק ולעשות בגופי ובנפשי כרצונו והפחד והבושה הפכו אותי לבן אדם אחר.

בגיל שתים עשרה, לאורך תקופה, מבוגר אחר המשיך את הניצול שהתחיל בן הדוד וסופית הרס את עולמי.

לאורך השנים לא הפסקתי לפגוע בעצמי בכל דרך אפשרית ורק היום למעלה מעשרים וחמש שנים אחרי החלטתי לצאת טוב מזה.

מאוד לא קל אבל מבטיח לכם שמי שבאמת באמת רוצה זה קורה.

מאחל לכולנו רק אושר ושמחה.

נ.ב - לא הכל טוב אבל מאוד יכול להיות שהכל לטובה..