לפני בערך שנה עברתי תקיפה מינית, תקיפה שהזכירה לי אחת אחרת.

זה החל בערך בגיל שבע, לא הרבה אני זוכרת, לא הרבה אני מבינה, לא הרבה מקום יש לי כדי להכיל את כל זה.

הוא היה הידיד הכי טוב, גדלנו יחד, מרבית רגעי השיא המאושרים שלי בילדות היו בזכותו אבל גם מרבית מהנוראים. אף פעם לא הבנתי למה אני נרתעת ממגע מיני. יכולה לחשוב או לפנטז את זה אבל לא לעשות.

בהתחלה חשבתי שאני סתם לא מינית, אבל עכשיו אני מבינה, הוא היה מתייחס לזה כאילו זה משחק, אמת או חובה. שנאתי את המשחקים האלה. כמה הם גרמו לי לערך עצמי נמוך שנמשך עד היום. הוא בעיקר היה מכניס לי ידיים לחזה שבקושי היה לי ולפעמים גם למכנסיי, זה היה על גבול האונס.

יום אחד הוא בא אלי הביתה, שיחקנו באבא ואמא, היה נשכב עליי וזז. רוצה שאגע באיבר מינו. אני פשוט לא הבנתי, תמימה, ילדה, היה מראה לי תמונות באתרי פורנו ואחר כך היינו מבצעים אותן. שנאתי את זה אך אהבתי אותו, הוא היה ה-חבר. חשבתי תמיד שהוא זה שנתן לי הכי הרבה ביטחון. לבסוף הבנתי שלהיפך.

עד עכשיו איני מבינה איך בגיל כל כך קטן הוא היה כל כך בוגר מבחינה מינית ואולי פסיכי? איך עד עכשיו לא הבנתי מה היה? איך להתמודד עם זה, אף פעם לא אבין.

עכשיו אנו לומדים באותו בית הספר, אפילו ביחסי ידידות, איש אינו יודע, לפעמים אני מצטערת כל כך שאני יודעת, שאני זוכרת.