<<< | לרשימת כל הכותרות | >>>עברו עלי ימים ולילות קשים מהתחושה שהייתי קורבן בגיל כל כך צעיר לאדם שניצל את התמימות שלי ואת זה שהוא היה חבר קרוב של ההורים שלי.
פשוט הגעתי למצב בגיל ההתבגרות שאני חי בעולם משלי שקשה לי לפתח קשרים, שכל החברים והידידות שלי נעלמו. חיפשתי דרכים לצעוק, שימו לב! משהו איתי לא בסדר, נגמר לי הכוח. הרגשתי שאין יותר מאיפה לקחת אנרגיות כדי לשמר את הנורמטיביות שלי. על התקופה שלא הייתי הולך לבית הספר, שהפסקתי לבלות שלא נדבר על המקלחות, המון פעמים שהתקלחתי כי נגעלתי מעצמי בגלל מה שאתה עשית לי.
שאלו אותי למה פתחתי את זה אחרי הרבה שנים, זה לא קל לדבר על הנושא הזה אתה מרגיש נדחק מהחברה, אין חשק לצאת לבלות, לראות אנשים. זה כל יום, כל היום, להישאר במיטה ולהעביר עוד יום כך , אין תיאבון, כאילו החיים ברגע מתנפצים ואתה נכנס לדיכאון!
אולי לא היה לי אומץ? אולי כי חשבתי שזה בסדר? אבל היום, בדיעבד, כשאני מסתכל לאחור, אני יודע שזה לא בסדר ושאני הקורבן ואתה הפוגע ולא אסלח לך לעולם ואני מאחל לך את כל השנים שעברתי אני בסבל. אני לא מרחם לא עליך, לא על הילדים שלך ולא על אשתך שהייתה בהריון בתקופה הזו.
אולי קצת אני מרחם על הילדים שלך, שיש להם אבא פדופיל.
לפני כשהגעתי לעימות, לא ישנתי כל הלילה, אולי מחששות לראות אותך לאחר עשר שנים ופשוט להיגעל. כשנכנסתי לחדר, בשביל להתעמת איתך נתנו לי כוחות מלמעלה לבוא ולרדת עליך, להטיח בך האשמות על כל מה שעשית לי, כל העימות הייתי במצב טוב, לעומת זה שאתה בכית.
איך אתה יכול לעשות דבר כזה? זה נשמע לי מטורף ומגעיל שאדם שגדול ממני בשלושה עשורים יעשה דבר כזה לילד תמים שעדיין לא יודע כלום, אתה רצחת נשמה של ילד.
כשאני ואחי היינו מגיעים לשחק עם הילדים שלך בחצר שליד הבית שלי. אני לא יודע איך התגלגלה הסיטואציה שפשוט אתה מכניס אותי לחדר, סוגר את הדלת, דוחף את הארון ואת כל הבא ליד מסביב, סוגר את התריסים . בתור ילד לא הבנתי מה הולך להיות, הייתי ילד מפוחד ואתה בתגובה אמרת בעימות שהכול שקר ושטיפלת בי.
איך אדם יכול לטפל בילד בן שש ללא ידיעת ההורים, פסיכולוג ומשטרה. כי בכל זאת טענת שאני ילד בעייתי.
אתה פשוט העלת אותי אל הקומה השנייה, היה שם חלון קטן שמשקיף אל הסלון למטה. אני רואה את אחי עם הבן שלך משחקים כדורגל. אני אוחז בעדן החלון, בכל הכוח, מנסה לעשות הבעות פנים שיצילו אותי, מנסה להדוף את זה שאתה מושך אותי כלפי מטה כשאתה סותם לי את הפה, מפשיל את מכנסי ומבצע בי את המעשים שלך.
בסוף, כשהיית גומר, שאלתי אותך בבכי למה אתה משתין עלי? אמרת שאם אני אספר אתה תעשה דברים לא טובים ואני, בתור ילד קטן מפוחד ותמים, שתקתי.
הגעתי למצב שבו הגעתי הביתה ולא יכולתי להביע את מה שעשית לי הבעתי את זה בצעקות וקללות עד שההורים שלי לא יכלו לסבול את מה שאני עושה.
לאחר שנתיים, כשהגעת אל הבית שלנו, ישבת עם הבן הקטן שלך, עם אימא ואבא שלי בסלון.
נכנסת עם אימא שלי לחדר, היית מטפל אלטרנטיבי ועד היום אתה מטפל. עשית לה עיסוי, הייתי מציץ, בתור ילד קטן . באתי אל אבא שלי ואמרתי לו שאולי הוא עושה לה משהו לא טוב ובלב אני אומר כמו שהוא עשה לי. ואבא אומר מה פתאום? (אתה) הוא חבר של המשפחה הוא מטפל באימא, הוא עושה לה עיסוי. ואני בכל זאת ש-ת-ק-ת-י.
אני מקווה שיעשו את ההחלטה הנכונה ויכניסו אותך למאסר, וגם אם לא, אז למעלה למעשה זימה אין סליחה.
אני מקווה שכל החיים שלך תסבול, ושלא תראה אור יום מאחל לך את כל הרע שבעולם!
הקורבן.
לרשימת כל הכותרות