זה קרה פעם אחת, פעם אחת שהחריבה את עולמי, הכל קרס מאז סביבי, דבר לא היה כמקודם והתמימות של הילדות הלכה לה ונגוזה לעולמים, היום אני בת 30 ועדיין סובלת וכואבת את אותו לילה איום, דיכאונות, חתכים בגוף ושתיה מרובה וכלום לא עוזר לנקות את הפצע שהוא חתך בבשרי כשנגע.

הייתי בת שמונה, היה לילה וישנתי, לפתע משהו הפריע לי והתעוררתי בבהלה, הייתי ללא מכנס ולבנים ואבי מולידי היה עם ראשו בן רגלי החשופות. הוא הישיר מבט אלי ראה שהתעוררתי וכאילו כלום, הסיט את מבטו ממני והחזיר את ראשו בן רגלי הערומות, עם לשונו הגסה הוא ליקק את איבר מיני את הדגדגן חיפש גירוי ריגוש בגופי הקט, בידו הגסה הוא ליטף והחדיר אצבעות לתוכי זיהם את נפשי לעולמים, לאחר שסיים הוא נשכב לצידי והחדיר את איבר מינו בן רגלי הערומות אונן לתוך רגלי נע ונד לחפש ריגוש לגמור ואני, אני הייתי המומה, עטופת אימה, יראה ופחד משתק, לא אמרתי מילה, לא יכולתי, ראשי לא עיכל את שנעשה לי, לא היו מילים שיכלו להציל אותי מהאיש שהביא אותי לעולם ואז לקח ממני הכל, את נפשי את גופי את הכל.

היום אני גוף חלול של אישה ריקה שלא מצליחה למצוא שקט בנפשה. הזיכרון הבא הוא בדרך הביתה במכונית בשתיקה צורמת צורחת, הוא אמר לי זה הסוד שלנו אסור לספר לאיש את שהיה, זה היה חלום רע לא באמת קרה, ומאז כל חיי חייתי עם הסוד הנורא, לא שיתפתי, לא חשפתי את שאירע באותו הלילה, הטמנתי אותו עמוק בנבכי ראשי, נשאתי סוד איום.

אני רק זוכרת שאחרי שבועיים שהייתי צריכה לחזור לשם בכיתי, ביקשתי לא לשוב לאונס, לרשע. לא אמרתי זאת רק בכיתי בכי תמרורים לא לשוב.

אימי רצתה לדעת מדוע. והשבעתי אותה וגם היא בגדה בי. באותו יום באותו הרגע הפכתי ליתומה משני הורים חיים, יותר דבר לא היה טוב, כל שידעתי הוא לבד ובדידות איומה, כאב שאין מילים שיכולות לתאר אותו.

היום אני נשואה למלאך שכל יום מציל אותי מחדש שנותן לי טעם לחיים כי בלעדיו כבר מזמן הייתי מתאבדת ועדיין היום אני סוחבת את החטאים של אבי. עד היום אני מפחדת כשאני שוכבת עם בעלי ויש פעמים שאבי מצליח גם אז לחדור לראשי והכאב צורחחחחחחח.