חשבתי שאני אמות.

כי כתוב בתורה שאם אח ואחות שוכבים הם ימותו.

אבל עברו כבר יותר מעשר שנים ואני עדיין חיה.

כנראה שהתורה שיקרה.

הייתי בת עשר ובכלל לא הבנתי מה הוא רוצה ממני.

רק רציתי להיות חברה שלו, של אחי הגדול והנערץ, שישים עלי, שיסתכל עלי.

אז הוא הסתכל.

וגם נגע.

וגם רצה שאני אגע.

וגם שננסה יותר מזה.

הרבה יותר.

ואין לי ספק שאני אשמה. כי הרי כשביקשתי שזה יפסק זה נפסק.

אז איך לא מתתי?

ואין לי ספק שקשר מיני הוא תמיד אינטרסנטי ואלים. ואיך לעזאזל אני אמורה לפתח קשר אינטימי עם איזשהוא אדם?! גבר או אישה?...

ואין לי ספק שלעולם לא אוכל להתמודד לא עם השאלות האלה, לא עם אחי ולא עם הורי. ואין לי ספק שיש דברים שיצטרכו ללכת איתי לקבר.

ורק עוד שאלה אחת - האם הקבר כבר קרוב?