הייתי בת שמונה.

הלכתי ברחוב, וראיתי משהו כסוף באדמה, כשהתקרבתי ראיתי שזה אולר, ולקחתי אותו.

אחרי כמה דקות שהמשכתי ללכת הגיע ילד בכיתה ח ופחדתי.

הוא התחיל לגעת בי מתחת לחולצה, ובמחשבה מהירה, לקחתי את האולר, אפילו לא ידעתי מה זה בדיוק אז, והרמתי אותו מול הפנים שלו.

הוא נישק אותי צרפתית פעם אחרונה וברח.

אחרי זה הוא לא יצא לי מהראש, ואני הייתי ילדה שלא שוכחת ובגלל זה יש לי שריטות עד היום,

למשל: אני לא אוכלת בשר, לא נוגעת בדברי כסופים ובמיוחד באולרים, ואני לפעמים צורחת כשנוגעים בי.

אני אף פעם לא קיבלתי טיפול פסיכולוגי.

כיום אני בת עשרים.