זה קרה שלשום, יצאנו לחגוג יום הולדת לאחד החברים הטובים מהצבא. הוא עובד במועדון הזה, הוא ואחיו התאום עשו מסיבה סגורה. לא חשבתי שזה יקרה דווקא שם.

חבר של אחיו בא ודיבר איתי. אני לא זוכרת איך הוא נראה, הייתי שתויה כבר שהוא צץ פתאום. הוא הציע לי משקה והסכמתי. אח של החבר מהצבא היה איתו, הם חברים, אז אמרתי "הוא ילד טוב, אחיו בטח לא כזה נורא. כמה החברים שלו יכולים להיות גרועים?"

סובבתי את הגב ומשם אני לא זוכרת כלום.

מספרים לי שאיבדתי את ההכרה כל הערב, שחיבקתי את האסלה, שלא הצלחתי לקום, שצרחתי מכאבים בכל פעם שנגעו בי, ששאלתי חברים מהצבא "גם אתה רוצה שאני אעשה לך קצת כיף?"

אחרי שנעלמתי לכמה זמן, אף אחד לא הבין מה קורה.

רקדתי, התרסקתי.

קשה לי לשמוע אותם מדברים על זה כי אני לא זוכרת כלום. אני לא ידעתי שבזמן שסובבתי את הגב לשנייה, הוא טפטף לי סם אונס בכוס. אני לא חשבתי שזה אפשרי בכלל. זה לא קורה באמת, זה רק בטלוויזיה.

לא, זה לא רק, זה קרה.

אני הגעלתי את הילד שאני הכי מאוהבת בו בעולם. לקח לו יום שלם להתגבר על איך שהייתי, הוא כעס עליי כל כך. הוא לא ידע מה זה היה עד שישבנו והוא התחיל לחבר תמונות מאותו רגע נוראי, המבט המרוצה של אותו בחור, סימני "האצבע בחור" של שני החברים שלו שעמדו לידינו.

ההיעלמות שלי, המבט החלול שלי, הקיא שלי, הגוף הרפה שלי, זה לא הגיע לי.