לא האמנתי שזה קורה, כבר עברתי את זה בעבר ושוב זה קורה, שוב התמימות חוזרת אלי ילדה חלשה כמותי.

עברתי את זה כבר פעם עברתי כבר אונס ,אולי הפעם זה לא היה אונס אבל האמת זה לא משנה מה היה בפעם השנייה בעיקר שאני יצאתי טיפשה שלא למדתי לקח! פשוט לא!

זה היה בשעה ארבע, חיכיתי לאימא בתחנת האוטובוס, היה שקט אף אחד לא עבר ברחוב .פתאום הוא בא זקן אלמוני לבוש בבגדים ישנים ומשקפיים גדולים שכיסו לו חצי מהפנים. הוא היה חצי אילם הוא נעמד לידי וחייך, את החיוך לעולם לא אשכח, חיוך שנראה תמים אבל בעצם מלא רוע .

הוא התחיל לדבר, היה לו קשה אבל ממה שהבנתי הוא סיפר על הנכדים שלו, הוא שאל אותי איך קוראים לי וסיפרתי לו ופתאום הוא תפס לי את היד, אני בראשי חשבתי מסכן בטח הוא חושב שאני הנכדה שלו, כן ממש. הוא החזיק בידי ולא שיחרר, הוא התקרב ונשק לי בלחי .לא התנגדתי לא יודעת למה, טיפשה שכמותי.

הוא עשה את זה עוד כמה פעמים והחלטתי שזה מוגזם אמרתי לו שאני צריכה ללכת .הוא שאל אותי אם אני גרה כאן והוא הצביע על בניין מסוים, אמרתי לו כן, חשבתי שאם אני אגיד לו לא הוא באמת יעשה לי משהו ואם הוא ידע שאני גרה פה בבנין ליד הוא לא יעיז .

אז הוא אמר לי ביי ותפס את ידי, לחצתי את שלו, הוא התקרב, כיווץ את שפתיו והתקרב לפה שלי, נבהלתי כל כך, העפתי לו את היד ורצתי מהר לבניין שליד. חיכיתי שהוא יעלם. בדיוק שמעתי צפצוף, זאת הייתה אימא שלי. רצתי למכונית ושתקתי, לא אמרתי מילה !

הכי עיצבן אותי שלא למדתי לקח, הרי עברתי כבר אונס, אני עברתי פסיכולוגים ואני יודעת שאסור להיות אדישה ולשמור בלב !אבל כנראה אני אשאר לעד תמימה! עכשיו כל פעם שאני רואה אדם מבוגר, זקן אני קמה והולכת לצד.

אני פשוט כבר לא מאמינה שזקנים הם חסרי אונים!