הייתי ילד קטן, עליתי לראשונה על טרמפ קצר, ממש שלוש דקות במקום ללכת עשרים דקות.

הוא היה מבוגר, הוא קצת דיבר ופתאום הניח את ידו על רגלי, לא הבנתי מה הוא עושה, הוא ליטף את רגלי והרגשתי אי נוחות, זזתי ואמרתי אני יורד כאן תוך כדי זה שאני מתכנן לעצמי שאם הוא לא עוצר אני קופץ מהרכב.

אחר כך כשחשבתי עם עצמי לא הבנתי למה הייתי קפוא, לא זזתי והייתי בהלם.

מאז לא עליתי על טרמפ עד גיל מאוחר יותר, כשקראתי את העדויות נזכרתי בזה, אני היום אבא לנסיכה מקסימה, אין לאף אחד זכות על גופו ונפשו של אדם אחר, אין.

לא לשתוק. אם אפשר לצעוק אז לצעוק חזק!