זה היה חורף, הייתי אז בדרכי לפנימיית נוער שבה התגוררתי ולמדתי. בבאר שבע עליתי על קו 370 היעד שלו היה תל אביב. האוטובוס היה כמעט ריק מנוסעים ושנייה לפני שהנהג סגר את הדלתות עלה איש דתי שבחר להתיישב דווקא לידי. שמתי ראש על החלון הייתי עייפה ואפילו חלמתי כשלפתע הרגשתי נגיעות. ממש נבהלתי אבל פחדתי להגיב כי בכל זאת נרדמתי ואולי, אולי חלמתי או דמיינתי. והאיש שם על חלקו העליון של הגוף את מעילו החום וידיו היו מונחות על ברכיו, האיש "ישן".

"בטוח דמיינתי" אמרתי לעצמי והמשכתי לחלום, כעבור מספר דקות האיש נגע לי בחזה תוך שהוא מסדר את מעילו. קפצתי מהמושב ורצתי לנהג בבהלה התחננתי שיעצור. ואז מצאתי את עצמי יושבת בכיסאות האחוריים של האוטובוס עם בקבוק מים שאישה נדיבה ואכפתית הביאה לי ודאגה להרגיעה אותי. חיכיתי שנגיע לת"א כי הנהג הבטיח לקחת את האיש הרע לתחנת משטרה. כל כך הייתי מוכנה להתלונן ולהעניש את הכלב הזה ולצערי זה לא קרה כי הנהג שיחרר את האיש הדתי שהטריד אותי.