הכל קרה לפני חודש בעבודה.

כן, ילדה קטנה בת 15 מתלהבת מהרעיון של "לעבוד".

אז התחלתי לעבוד בחוות סוסים, ואיתי כמובן עבדו עוד כעשרה עובדים, בנים ובנות, יחד.

זה התחיל בזה שהוא ניסה לנשק אותי,

הסתובבתי לא התרגשתי יותר מדי, אבל יום אחרי הוא ניסה שוב ושוב ושוב וכל פעם מחדש התנגדתי.

יום אחד כששוב התנגדתי כנראה שנמאס לו והוא פשוט תפס לי את הראש ונישק אותי בכוח, זה היה הדבר הכי מגעיל שקרה לי .

ניסיתי להתנגד במשך כעשר שניות אך ללא הצלחה והוא בשלו .

יום אחרי חזרתי לעבודה והתרחקתי ממנו כמה שיכלתי, אבל ממרחק ראיתי אותו מתקרב, אז ברחתי לכיוון האורוות, הוא כמובן בא אחרי , התחבאתי באחת האורוות והוא מצא אותי, אמרתי לו שילך ושאני לא רוצה לראות אותו יותר, הוא לא הקשיב תפס אותי וזרק אותי על הרצפה, התחלתי לצעוק בכל הכוח אבל הוא סתם את הפה שלי ואמר לי "אני מצטער " לא הקשבתי לו בכלל הוא התחיל לספר לי למה הוא עשה את זה וכל מיני שטויות אחרות. אחרי כמה דקות הוא שיחרר אותי ברחתי משם הכי מהר שיכלתי.

יום לאחר מכן בלית ברירה חזרתי לעבודה חשבתי שזהו, שהוא ביקש סליחה אז הוא יתרחק ממני, אבל זה לא קרה . ישבתי לאכול ארוחת בוקר ולפתע הוא בא עם פרצוף מבוהל ואומר לי "ילד נפל והתעלף בואי מהר נו!" אני בתמימותי האמנתי לו, והלכתי איתו. כשהגעתי לא ממש ראיתי ילד אלא ראיתי מזרן, אמרתי לו "אין פה כלום" והלכתי הוא תפס את היד של והשליך אותי על המזרן, ניסיתי לברוח אבל הספקתי רק להתיישב והוא כבר עלה עליי, ניסיתי להוריד אותו ממני, אבל לא הצלחתי .הוא היה כבד, אני זוכרת את הנשימות שלו על העורף שלי, איך שנגעלתי אפילו מזה, התחלתי לבכות ולצרוח שירד ממני שהוא מכאיב לי, וכשמישהו יבוא לפה . הוא רק ענה לי, אין לך ברירה, ואף-אחד לא יבוא, דאגתי לזה .

התחלתי ממש להילחץ לא הצלחתי להוריד אותו ממני והוא התחיל לנשק את כל גופי, ואני בכיתי ובכיתי והוא פשוט התעלם, לא הזיז לו . הוא ניסה להוריד לי את החולצה ואני נלחמתי בו בכל כוחי , אך לבסוף הוא פשוט קרע אותה. לאחר מכן הוא הוריד את הבגדים שלו, אני עדיין נאבקתי, למרות שבתוכי כבר איבדתי תקווה . לאחר כמה דקות כשנשארתי רק עם חזייה ותחתונים הוא כנראה התעייף ופתאום הרגשתי שהוא הרפה את האחיזה, אבל עדיין מנסה להוריד את בגדיי , ניצלתי את ההזדמנות ונלחמתי בכל כוחי . לבסוף הוא נפל הצידה , ואז ניסיתי לקום והוא ניסה לחזור מעליי, הצלחתי לקום וברחתי משם בכל כוחי . הוא רדף אחרי , אבל הצלחתי לברוח .

לא נאנסתי , אבל היום הזה השאיר אותי ילדה ריקה , כבר בגיל 15 , אני מרגישה בלי נשמה , חסרת ערך, והכל בחופש שאמור להיות החופש הכי טוב.