יש לציין שהוא שכן שלי, רק שלוש קומות למעלה (זה בניין קטן) ושהוא מספיק מבוגר כדי להיות סבא שלי. ליתר דיוק, יש לו נכדה בגילי, היא אפילו הייתה איתי פעם בכיתה.

הגינה נמצאת בקצה של הבית, רחוק מדלת הכניסה.

כמה ימים לפני התפוצץ צינור כלשהו מהמזגן שלו וטפטף לבית שלנו. הוא עשה בו כל מיני תיקונים.

הוא צלצל בדלת, פתחתי לו. הוא שאל אם אבא בבית, כי הוא רצה לבדוק את הצינור בגינה. אמרתי לו שאין בבית אף אחד, ושאלתי אם הוא רוצה לשתות משהו (כי אני מנומסת).

הוא רצה לשתות, לאחר כמה דקות של שיחה סיכמנו על מים. עוד כמה דקות של שיחת חולין. הוא הזמין את עצמו להיכנס ולשבת. ישבתי גם אני ליד השולחן. הוא עדיין לא נגע בכוס.

הוא שאל אותי אם יש לי חבר ואמרתי שלא.

הוא ניסה להזמין אותי לארוחה.

הוא הושיט את ידו והניח אותה על השולחן. הוא רצה ללחוץ ידיים, אז נתתי לו את ידי.

הוא לא עזב אותה במשך כמה דקות, בהן הוא לחץ אותה במין עיסוי משונה.

הוא קם מכיסאו, הניח את ידו מסביב לכתפי והצמיד את הלחי שלו לשלי.

"התאהבתי בך".

נבהלתי, מן הסתם. כבר מההתחלה המצב נראה לי מאוד מוזר, הרי הוא בסך הכול שכן ויש לו מים בבית. מרגע לרגע המצב נהיה יותר ויותר מוזר.

אבל זה היה השיא.

התחמקתי באלגנטיות לדלת. פתחתי אותה ואמרתי בנימוס: "אני מצטערת, אבל זה נהיה מוזר מידי."

הוא קם עם הכוס ביד, ושאל אם אפשר לסיים לשתות. אמרתי לו שכן. הוא שתה מעט, התקרב לדלת, נתן לי את הכוס ושאל אם אני כועסת עליו. אמרתי לו שאני לא כועסת, זה פשוט מצב מוזר, כל זאת בזמן שאני אוחזת בידית הדלת הפתוחה לרווחה, רומזת לו לצאת. אין לי ספק שהוא הבין את הרמז.

ושוב עוד כמה דקות של שיחה משונה, בהן הוא וידא שאני לא כועסת.

כשאמרתי לו שלא, הוא ניסה לשכנע אותי בנימוס לסגור את הדלת, כאילו שאני יצור ממש מטומטם עם זיכרון של דג.

הוא שאל אם הוא יכול ללכת לגינה כדי לראות את הצינור, ואמרתי שאבא שלי אמור לחזור עוד כמה שעות הביתה, ושיחכה בסבלנות.

מטריד. למרות שלא נעשה פה שום מעשה, אני לא חושבת שאם הייתי נותנת לו להיכנס שוב לא היה קורה כלום.

*בסיפור חסרים פרטים קטנים והשיחות לא מדויקות לחלוטין. הוא ניסה לשכנע אותי יותר מפעם אחת להכניס אותו שנית, למזלי לא הסכמתי. מי יודע מה היה קורה.

אני מאוד גאה בעצמי על האופן שבו התמודדתי עם העניין בזמן אמת. מיד כשהוא יצא סגרתי את הדלת, נעלתי אותה, ופרצתי בבכי.

הוא גר שלוש קומות מעלי. אני לא רוצה לראות אותו שוב לעולם. אני עדיין נסערת ונפעמת. אני מקווה שהנכדה שלו לא עוברת דברים מסוג זה.

כמעט בת 17