אח שלי היה בא בלילה אל המיטה שלי. נוגע. מלטף. מרים את הבגדים ומכניס את הידיים. כשהייתי זזה הוא היה מפסיק ובורח בבהלה מהחדר. מכל הדברים, אני חושבת שעל זה תמיד אשנא אותו יותר מהכל. על זה שכל חיי אחיה עם תחושת האשמה, אם הייתי זזה מוקדם יותר הוא היה מפסיק מוקדם יותר. אם לא הייתי קופאת זה לא היה קורה. הוא הפשיט אותי מבגדי ולקח לי את כל הקשרים המשפחתיים שלי. הוא הכניס ידיים והכניס אל נשמתי את הכאב והשנאה והייאוש.