כשהייתי ילדה, אולי בת 12, הלכתי לעשות קניות בסופרמרקט שהיה בקניון החדש שבנו בזמנו ליד ביתנו.

כשניגשתי לקחת חלב ולצערי התכופפתי לקחת אותו, הרגשתי משהו נצמד אלי, הייתי בטוחה שזו עגלה של מישהו וזזתי מעט, בתמימותי אפילו לא סובבתי את הראש. ניגשתי לקחת עוד דברים מהמקרר השני ושוב הרגשתי שמשהו נצמד אלי, הפעם הסתובבתי.

את הפנים שלו אני לא זוכרת, אני זוכרת את הפנים של הסובבים ואת הבושה הגדולה, ההלם, הגועל, הרצון להיקרע מתוך הגוף של עצמי.

אחר כך, בא גם הכעס, מצאתי את עצמי מתהלכת במהירות בתוך הסופר, דוחפת את העגלה, מקווה לראות אותו ולהיכנס בו חזק עם העגלה בכל הכוח,כנראה חשבתי שאם אני אכאיב לו הכאב שלי יעלם, בכל אופן, הוא נשאר.