כשבאתי לבית ספר חדש, היו ילדות שהתחברו אלי ישר. הכול היה סבבה וטוב. יום אחד הלכתי איתן לגן משחקים די מבודד ופתאום התחילו לשחק משחקים שלא מצאו חן בעיני. נשארתי כי לא היו לי חברות אחרות.

קשרו לי את הידיים והעיניים - והתחילו לדחוף לי חפצים מלוכלכים לתחתונים. ואז באו האחים הגדולים שלהם. בנס הצלחתי לברוח. כי כבר נמאס להם. למחרת סיפרתי הכול למנהלת, סיפרתי גם על האחים הגדולים שלהן. היה סיפור, הזמינו את ההורים שלהם שהיתממו כמובן.

פעם פגשתי אחת מהן אחרי שנה ליד הספרייה הציבורית והיא אמרה לי שזה היה משחק. לא רציתי לחיות יותר, ולהורים שלי זה לא כזה הפריע. הייתי בת שמונה לכל היותר.