נסעתי לעבודה באוטובוס מירושלים לת"א נרדמתי והתעוררתי כשהגיע אלי פתק מאחור פתחתי אותו והיה כתוב בו האיש שיושב מאחרייך נוגע בך. הסתכלתי וראיתי את יד גדולה מונחת על הזרוע שלי.

נגעלתי, קמתי ממקומי וצעקתי עליו, איך אתה לא מתבייש! אתה יודע שזאת הטרדה מינית? , מלבד האישה שהעבירה לי את הפתק ועזרה לי , כל האוטובוס שתק והסתכל עלי במבטים תמהים. אני חושבת שזה מה שהכי נחקק לי בזכרון אוטובוס מלא אנשים שרואים ו....שותקים.

הלכתי לקדמת האוטובוס וביקשתי מהנהג לשבת בכיסא "המדריך" התקשרתי למשטרה וביקשתי שיחכו לי במסוף ארלוזורוב, הנהג שראה אותי מסדרת את חולצתי אמר לי: "כן עדיף שתסדרי את החולצה" (שכן "חוסר צניעות" תשחק לרעתי, כמובן).

השוטרים הגיעו הרבה יותר מאוחר, למזלי האשה ועוד גבר שאזר אומץ עזרו לי לעכב את המטריד הוא היה שיכור, נדף לו ריח אלכוהול מגעיל מהפה. השוטרים שהתייחסו בסוג של בדיחות לכל העניין לקחו ממנו פרטים וממני ואח"כ הלכתי לעבודה.

הגשתי עליו תלונה במשטרה, סיפור עצוב בפני עצמו, אבל השוטרים החליטו שאני צריכה להחקר דווקא בתל אביב כי זה היה באמצע הדרך, כנראה יותר קרוב לת"א ולכן שייך לתחנה שם, הבירוקרטיה ייגעה אותי ולא המשכתי בתהליך, הטפשות העצומה של המשטרה הרתיעה אותי מלהמשיך.

כיום כשנה אח"כ, אני עדין יושבת באוטובוסים ומפחדת, אף פעם לא בטוחה שזה שיושב מאחורי לא ממשש את איבריי ברגעים אלו ממש, אני עדין מסתובבת לאחור לבדוק, עדין פגועה.