והוא היה איתי בכיתה. אני חושבת שכיתה ה.

אבל אני באמת כבר לא זוכרת.

באחת ממסיבות הכיתה היה רגע שנשארנו משום מה לבד והוא נשכב עלי בכח על הספה ועשה תנועות כאילו הוא מזיין.. (שנינו היינו לבושים).

הוא היה כבד ורק בכוח העפתי אותו מעליי.

הכי נורא שחברה (מי שהיתה החברה הכי טובה שלי אז. לכאורה..) נכנסה בדיוק וראתה אותי נלחמת בו.

שבוע אח"כ היא סחטה אותי (בנושא שאני לא זוכרת) שאם לא אעשה כרצונה היא תספר להורים שלי את מה שראתה.

ואני התביישתי! אני זו שחשה את הבושה והסוד הנורא! וכבר אז ידעתי שזה לא היה באשמתי ועדיין חשתי באשמה שלא יכולתי להתנער ממנה.

שנה שלמה אח"כ הייתי עושה הכל להתחמק ממנו. בבית הספר, בדרך הביתה לעבור בדרך ארוכה יותר.. שרק לא יתיישב לידי. שרק לא יגע בי. שרק לא אשמע את הקול שלו ושלא אראה את פרצופו המגעיל.

אח"כ עברנו דירה.