הייתי בת 23. באתי לניו יורק אחרי הקרנבל בברזיל,אחרי שגברים ברזילאים שיכורים לא הפסיקו לגעת בי.

אחותי הגדולה דיברה עם האקס שלה שגר בניו יורק וביקשה ממנו שיארח אותי. הוא הכיר אותי כמה שנים עוד מהארץ, הייתי האחות הקטנה והחמודה.

הגעתי אליו עם מוצ"ילה ענקית, אחרי 12 שעות טיסה ואפס שעות שינה. בחוץ מינוס 20 מעלות. קור כלבים בפרבר ניו יורקי נידח.

אני מוצאת שיש לו בדירה רק מיטה זוגית ואין ספה. אבל זה לא הטריד אותי, אחרי הכל, זה אקס של אחותי ובכלל לא חשבתי שיש מה לדאוג. התקלחתי ונכנסתי למיטה, מתכווצת בפינה. הוא נכנס למיטה ודיברנו בחברות. אני נרדמתי כמעט ואז הוא התחיל לגעת בי. הוא ליטף את שערי ואת גופי. ואני הייתי בשוק. לא יכלתי לזוז. אמרתי לו שאני לא פה בשביל לשכב איתו ושאם לא מתאים לו שאני רק אשן אז אני הולכת. הוא ניסה להרגיע והמשיך לגעת בי. אחרי כשעה של הפצרות, הוא הפסיק ונרדמנו.

בבוקר, עדיין לא מאמינה, ישבתי ושוחחתי עימו על ליל אמש. "זה לא לעיניין, אני האחות של חברה שלך לשעבר, אני לא פה בשביל לשכב איתך". הוא התנצל והיה מקסים...אמר שהוא פשוט מאוד נמשך. "התבגרת" הוא אמר לי. לא ממש היה לי לאן ללכת אז נשארתי לילה נוסף. חוצמיזה הוא באמת היה חמוד והתנצל ואני סלחתי.

בערב חזרתי לדירה שלו שהייתה ריקה ונרדמתי. בלילה אני שומעת אותו שב הבייתה ממסיבה. הוא נכנס למיטה וביקש שנישן ב"כפיות", ושוב קפאתי. שוב מצאתי את עצמי חלשה וחסרת אונים...איך נהייתי כזו קלישאה...איפה הכוח? איפה החוזק?

הוא ליטף אותי והכניס ידיים לתחתונים ואני המשכתי לבקש שיפסיק. הוא לא ממש הפסיק. אחרי הפצרות חוזרות ונשנות הוא הפסיק ואני נשארתי ערה כל הלילה, בוכה עם עצמי.

בבוקר התעוררתי, לקחתי את המוצ"ילה וברחתי...הסתובבתי ברחבי ניו יורק, קור כלבים, לבד, ולא הפסקתי לבכות.

אני זוכרת שכתבתי לו פתק "תודה על האירוח". עד עכשיו אני לא מאמינה שהיה חשוב לי להשאר מנומסת ובאיזשהו מקום הרגשתי לא נעים לברוח ממנו ככה.

אחרי שחזרתי לארץ גיליתי שגם אח שלו הגדול הטריד את אחותי הגדולה השנייה....יש דברים שעוברים בגנים כנראה....

ומאז, אני אחרת...