אחרי הגן, הייתי הולכת למועדונית יום. מועדונית שמגיעים אליה ילדים שאף אחד לא מחכה להם בבית אחרי הגן.

במועדונית היו מגוון פעילויות: משחקי קופסה, קלפים, שעת סיפור וכדומה. אחרי שהוגשה ארוחת הצהריים היו כל הילדים יוצאים לשחק בחצר.

החצר הייתה מלאה בחרציות, היא הייתה מוזנחת אך יפה - המון עשבים שוטים וחרציות גבוהות. בסוף החצר עמד מקלט.

שלושה ילדים מכתה ו" היו לוקחים אותי אל מאחורי דלת המקלט. הם נראו לי ענקיים ופחדתי מהם.

מאחורי דלת המקלט, הם הורידו מעלי את המכנסיים והתחתונים ו"בדקו" אותי כדבריהם.

אחד הילדים לקח מקל והתחיל לנסות לדחוף אותו. אני זוכרת את אחד הילדים אומר: "תפסיקו, זה כואב לה" ואז הם באמת הפסיקו.

זה לא היה חד פעמי. זה היה קבוע. במשך שנה שלמה הם היו לוקחים אותי כל הפסקה אל מאחורי דלת המקלט ומכריחים אותי להתפשט ונוגעים באיבר המין שלי. אף אחד לא ידע. מעולם לא דיווחתי.

בכיתה ב" היה לי עוד מקרה של תקיפה מינית אבל הפעם עם אדם מבוגר בערך בן 50. אני לא זוכרת הרבה. הוא היה שכן שלי. הוא היה איש מכוער מאוד. אני זוכרת טוב מאוד את תחושת הסלידה ממנו. הוא היה גועלי - הייתה לו קרחת וקצת שערות בצדדים (הוא הלווה בריבית מה שנקרא), היו לו שיניים גדולות (בולטות החוצה) וצהובות. הוא גר עם אימו הזקנה. אני לא זוכרת איך הוא שכנע אותי לבוא אליו הביתה, אבל אני זוכרת שהוא היה נותן לי כל מיני מתנות (דברים של אימא שלו הזקנה) כמו למשל: צמידים מפלסטיק וכדומה.

אני זוכרת במעומעם מה שקרה - בפירוש אני זוכרת אותו עלי, משתפשף עלי. אני לא זוכרת הרבה מעבר לזה. אני יותר זוכרת את הבית, מפנים ומבחוץ.