זה קרה כשהייתי בת ארבע, שיחקתי בגן שעשועים שמתחת לבית שלי עם אחותי הגדולה, אני זוכרת את כל הפרטים הקטנים של אותו היום, זוכרת את השמש החזקה ואת הצחוק המתגלגל של אחותי וזוכרת שציירתי סמיילי בחול בדיוק כששמעתי את קולו הוא ביקש לדבר איתי ואיתה, התקרבנו אליו והוא אחז בנו בחוזקה, אחותי הצליחה לברוח ורצה לקרוא לאימי שהייתה בבית. בינתיים הוא הפשיט אותי ונגע בי, אני לא יכולה לשכוח את המשפטים המלוכלכים שהוא לחש לאוזני, הם ילוו אותי לאורך חיי, כשאימי יצאה הוא כבר ברח ובמשך שנים הוריי העמידו פנים ששום דבר רציני לא קרה שם, כשאזרתי אומץ וניגשתי בגיל 12 לדבר עם אימי היא אמרה לי שאני מחפשת תשומת לב ועושה עניין מדבר פעוט, הרגשתי כאילו עולמי חרב עלי, השנים עברו עלי עם סיוטים ופחד מגברים ובגיל 17 כשהייתי בפאב עם חברות ומישהו מוכר ביקש לדבר איתי בצד הוא ניסה לגעת בי והגבתי באגרסיביות, אבל זה לא הספיק לו, הוא חיכה שאלך לשירותים ולא שמתי לב שהוא נכנס אחריי, הוא השאיר סימנים כחולים על גופי וברגע האמת החברות שלי התפרצו לשירותים כי הן שמעו אותי צועקת, פחדתי להגיש תלונה במשטרה כי שתיתי באותו ערב ומה יגידו שרציתי את זה ככה, זאת טעות שרודפת אותי עד היום, כל פעם שנתקלתי בו בטעות היה חיוך גדול על פניו, אל תעשו את הטעות שעשיתי, מגיע להם להיענש מגיע לכן להרגיש בטוחות.